כיסוי ביטוחי לעבודות נילוות 

דן אשכנזי, עו"ד ונוטריון,
ממשרד גרוס, אשכנזי ושות', עורכי דין
______________________________

כיסוי ביטוחי לעבודות נילוות
במסגרת פוליסת ביטוח מעבידים

לאחרונה ניתן פסק דין חשוב בבית המשפט העליון, במסגרת הרחבה איטית שניכרת לאחרונה באחריותן של חברות ביטוח עפ"י פוליסות שהן מנפיקות.
הפעם מדובר היה במכונאי שעבד כשכיר במוסך, ובעקבות שריפה שארעה במקום, התבקש לטפס על גג המוסך ולתקן שברים בגג האסבסט.
תוך כדי עבודת התיקון, קרס אחד מלוחות האסבסט והעובד נפל מן הגג. העובד תבע את מעבידתו, בעלת המוסך, והתביעה התגלגלה לפיתחה של חברת הביטוח אשר ביטחה את המעבידה בפוליסת ביטוח מעבידים, מפני תביעות מהסוג הזה.
חברת הביטוח טענה, שהיא ביטחה את המוסך מפני תביעות שעלולים העובדים להגיש נגדו על נזקים שנגרמים להם במהלך עבודתם הרגילה. העבודה במוסך היא בעלת פוטנציאל סיכון נמוך, בעוד שעבודת תיקון גגות היא, מטיבעה, בעלת פוטנציאל סיכון גבוה בהרבה, הן מבחינת הסבירות שתקרה תאונה במהלך העבודה והן מבחינת היקף הנזק שיכול להגרם. ברור שמידת הסיכון וגודל הנזק הצפוי הם מרכיב חשוב בהתקשרות, ויכולה להיות להם השפעה על עצם נכונותה של חברת ביטוח להכנס לביטוחים בתחום מסויים, ובודאי על גובה הפרמיה שידרש המבוטח לשלם.
בית המשפט העליון דחה את טענות חברת הביטוח. נכון שהצדדים, חברת הביטוח והמוסך, ראו לנגד עיניהם בעיקר את סוג העבודות הרגילות במוסך, כלומר עבודות מכונאות. נכון גם שעבודות כאלה כרוכות בסיכון קטן יותר מעבודות תיקון גגות. אבל חברת הביטוח היתה צריכה לדעת, שבמסגרת עבודתם של עובדי המוסך הם עשויים להידרש לבצע עבודות עזר שונות. חלק מהעבודות האלה דווקא מקטינות את הסיכון, כגון כאשר העובד, במקום לעבוד תחת מכונית שהורמה על מגבה ועלולה ליפול עליו, עוסק במיון חלקי חילוף במחסן. מצד שני, יש עבודות עזר שכרוכות בסיכון גבוה יותר מהעבודות הרגילות, ותיקון הגג במקרה הזה היה אחת מהן.
בית המשפט העליון העדיף את ציפייתו של העובד לקבל פיצוי בכל מקרה שייפגע בעת פעולה שהיא אפילו נילווית לעבודתו הרגילה, על פני ציפייתה של חברת הביטוח, שהעובד יעסוק רק בעבודתו הרגילה.
מרכיב חשוב בשיקולי בית המשפט, היתה העובדה שנוסח פוליסת הביטוח נקבע ע"י חברת הביטוח, וכלל פרשנות ידוע הוא, שבמקרה של ספק יש לפרש כל חוזה כנגד מי שניסח אותו.
יחד עם זאת, בית המשפט העליון השאיר בעינה את הרשלנות התורמת שהטיל בית המשפט המחוזי על העובד עצמו. הוא היה צריך לנקוט באמנצעי זהירות כדי למנוע את התאונה, ומשלא עשה כן, יש להטיל עליו השתתפות באחריות לנזק. נקבע שהשתתפות זו תהיה בשיעור 10%.
פסק הדין הזה הוא עוד צעד בכיוון של הרחבת אחריותן של חברות הביטוח עפ"י פוליסות שהן מנפיקות למבוטחים, ויש ללמוד ממנו שלא תמיד סירובה של החברה לשלם אכן יימצא מוצדק בבית המשפט, גם אם לכאורה נראה שהסירוב מבוסס על המלים הפורמאליות של הפוליסה.
________________________________________
גילוי נאות: משרד עו"ד גרוס-אשכנזי מייצג תובעים בנזיקין.